הרב חניאל אהובי רעי כאח לי שליט"א,
תודה על התודה העצומה, ואשר אינה עוצמת עיניה מן האמת הצרופה.
אין לי שום התנגדות שתפיץ זאת לכל מי שאפשר. הרי אין זה מוריד מכבודו
ומגדלותו של רבנו, אלא זה רק מעלה אותנו, החלוצים, הנטעים הרכים מלאי
כוח העלומים, הנהנים מתורת האוּרים, ומשחרים כשחל להיות מגשימים,
אשר הולהבנו ע"י הורינו, תנועותינו המגשימות [בנ"ע, צופים-דתיים ---ראה
משפ' בן דוד--- ופה ושם אפילו 'עזרא'...], מתוך ישיבותינו התיכוניות, אשר
גם ללכת אליהן ולא לצייטלין וכו' היה לנו חידוש (!), ומכל אשר ספגנו מכל
המורים בכל 'מקצועות החול' [שכללו למשל תנ"ך וריה"ל...], ואפילו מן הר"מים
אשר היו מן ה"שחוירים", אך עשו זאת שנים ארוכות באהבה, בלהבה, ואם
היה צריך, אף רקדו ביום העצמאות, ל"ע....
אך זו גם דוקא תעודת כבוד וגדולה לרבנו ר' יששכר הגאון, אשר בשונה
(כמעט) מכולם, הביט בגאון מלמעלה, ראה ושפט נכונה וידע שאיתם מקימים
תורה. הוא היה חכם הרואה את הנולד, וּכְאָב צופה למרחוק, בא הוא אל
הרב נריה, לאחר שבעצמו עסק בישיבות ובעלייתן (טאנז'יר ועוד!), ובפשטות
אמר לו את הרעיון: תן לי כתה אחת לשנה-שנתים כר"מ, ותראה מה אפשר
לעשות עם חומר טוב כזה. היכול היה הרב נריה לומר לא? הרי גם הוא עלה
כְּמֶנְקִין ארצה להקים ולעזור בפיתוח ישיבה חדשה, מרכז? לכן אמר לו: לך
בכוחך זה והושענו יחד את ישראל הַדָּווּי. 'במקרה' זכו חלוצים בוגרי תשכ"א
כפר הרא"ה להיות "שפן הניסיון". ור' יששר הוכיח ועשה, בקשיים כ"כ גדולים.
אך מי שעזר לו כל הזמן גם מן הצד הפוליטי, גם להשיג תקציבים, גם לעזור
ב"שְׁנוֹר" בארץ ובחו"ל, היו 99% "הציויינים" ומוסדותיהם ואנשיהם. אולי גם זו
היא אחת הסיבות ש"נפל" לאחרונה: כמה כסף יכול כבר להיאסף ע"י ילדיהם
ונכדיהם של כאלה אשר רובם "קְדוֹיְשִׁים" שאין ולא יהיה להם שום מקצוע
מכניס לעולם??
ר' יששכר רבנו אמר ועשה, עד נשימתו האחרונה: הוליד דורות של עוסקי
תורה [גם במובן המקורי של ברכת התורה הראשונה (!) לעסוק בדברי תורה,
וגם בכל המובנים האחרים של השורש "עסק"] בָּנֶיהָ - בּוֹנֶיהָ. זה היה ייחודו.
לנו זה הזדהה נהדר עם כל האידיאלים האחרים שחונכנו עליהם, ולכן היה לו
קל להדביקנו בהתלהבותו, שלא עזבה אותו מעולם, ואף בנו נפח את נשמת
רוח החיים שהיא תורה לשנים ארוכות, ועד היום היא אתנו. יתן השם וזכות
התורה לשמה הטהורה האמיתית והנקייה ביותר שהוא גילם בכל חייו תהיה
לנו, לצאצאינו וּלְצאצאי צאצאינו, ובכל ה"חוג"ים... וראה דברי מרן (היחיד!)
ה"בית יוסף" (לא זה מה"הכשר-בית-יוסף") בָּעניין: בית יוסף אורח חיים סימן מז
אות א: ברכת התורה מאד צריך ליזהר בה כדאיתא בנדרים פרק בתרא (פא.) מפני מה תלמידי
חכמים אין מצויין לצאת מבניהם תלמידי חכמים רבינא אמר מפני שאין מברכים בתורה תחלה.
כלומר בתחלת עסקם בתורה בכל יום ותלמידי חכמים מתוך שהם זהירים לעסוק בתורה
ורגילין בה אינם זהירים לברך כשפותחין לא מקיימא ברכתא כדכתיב ונהיה אנחנו וצאצאינו
לומדי תורה. כך כתב שם המפרש (המיוחס לרש"י ד"ה שאין מברכים). ורבינו הגדול מהר"י אבוהב
ז"ל כתב שהטעם שאינם זוכים לבנים תלמידי חכמים מפני שאין מברכין בתורה הוא, לפי שמאחר
שאין מברכין על התורה מורה שאין קורין אותה לשמה אלא כאומנות בעלמא. לפיכך אין זוכין
לשלשלת הנמשך לעוסק בתורה לא ימושו מפיך וגו' (ישעיה נט כא)... ח"ו ל"ע. אכי"ר.
וראה משהו צדדי אך קשור ישירות לנושא, שכתבתי הערב לחבר אחר על מו"ר
ר' שְׁלוֹיְמֶה פישר רבנו שליט"א, להבדיל בין חיים לחיים, שהוא מן היחידים,
אשר אף היום ממשיך בדרך של אז. השילוב הנהדר בין כל "עולמות התורה":
הסטוריה הסטוריה הסטוריה הסטוריה אינני מתווכח אך מה קורה היום לעיננו מדוע אין לזה המשך ואם כן אז למחצה לשליש ולרביעדוקא ר' שְׁלוֹיְמֶה פישר לאוי"ט [אחיו של ר' שְׂרוּל יַענְקֶף פישר אב"ד העדה
ה"חרדית (ממי? מעצמה!)" זצ"ל], אכן המשיך עם זה, וכמדומני שעד היום הוא
משמיע שיעורים בהרבה ישיבות-בת-של-מרכז-עם-צבא או בלעדיו. איך אמר
לי כשהבאתי אליו ללימוד החברותא שלנו בחורף תשכ"ז לפני "ששת הימים"
בכל יום ששי כשלוש שעות בשטיבל ירושלמי מעל השוק ב-מֵיאַשׁוֹרִים",
את המרכזניק הראשון: ר' יהודה חזנצ'וק-חזני זצ"ל ידי"ן?? – "אין בעל-הבית
לתורה". לאחר מכן כל בחור וטוב במרכז בא ללימודים אלו, כולל בניו של
ר' אברום שפירא, כולל ה"תאומים", ורובם ככולם החלו אז להקים ולהיות
רמ"ים ורוֹשֶׁשִׁיבֶעס בישיבות-הבת הנ"ל. ולפיכך בשנות התש"לים ועד התש"נים
הוא מעין "רוֹשֶׁעשִׁיבֶע נודד" ביניהן, כך סיפר לי [החברותא שלו לשעבר] במו פיו
בביקוריי השנתיים של הקבלת פני רבו ברגל שנהגתי שנים רבות. ולאחרונה
אף ראיתי באינטרנט איזה אתר ובו שיעורים קבועים שהוא נושא באחת מן
הישיבות הללו. אפילו סיפר לי לפני שנים רבות בסוכתו, עם חיוך רחב: אוי
ואבוי, "קרה" לי שנהייתי מחותן עם מישהו ממשפ' קוק... ולאחרונה, שמעתי
שבתו היא [ל"ע??] "קולך" (?) ועוד... ומה קרה? בגלל זה הוא פחות גדול? לא
ולא, הוא הגדול האמיתי. אבל אלו כבר סיפורים אחרים. ויש הרבה באמתחתי...
הכל [והכל אסוף כאן למטה, ואתה יכול לערוך הדברים כראות עיניך, חברי
האהוב] חופשי לפירסום, גם באינטרנט, גם ברדיו וגם בעיתונות הכתובה,
ובשם אומרו. האמת תורה דרכה. - אגב, גם זה משפט שר' יששכר השגיר בנו.
חודש שנשמע בשורות טובות
ושבת שלום לכת"רך ולב"ב היקרים,
אוהבך
שלך, דושי
=====
הרב חניאל פארבר
בשיחה עם תמימה (אשתו של אברהם יצחק זצ"ל) ביקשה לקבל הדברים, ומסרה שהכתוב נוגע ללב.
גם אחיותי חיה וצילה מאד הודו על ששלחתי אליהם הדברים.
שבת שלום לך ולביתך.
זאב
==========
ר ' זאב הייתה לי שיחה ארוכה מאד עם צ'כיה . ידידי דושי התקשר אלי על נושא מסוים ובין שאר הדברים אמרתי לו על זה שהעברת את מאמריו לכלל המשפחה המורחבת.הוא ביקש ממני לשמוע ממך הדים על מה שהוא כתב.
בתודה.חניאל+
============
הריני להצהיר ללא מורא וללא משוא פנים:
כל "עולם הישיבות" השחור או המושחר הוקם על ידי הציויינים. בלעדיהם, לא היה קיים,
ולא היה מתחיל להיבנות. זאת האמת הערומה והצרופה, ומי ש"מסתיר", פשוט שקרן, וגם גזלן.
כשניסו לשכנענו הר"מים שלנו בעזתה, ה"ה ר' יששכר ראש הישיבה זצ"ל, ר' שמחה שיף יבל"א
ור' רפאל טיקוצ'ינסקי זצ"ל, אז, בבחירות תשכ"ו (הכנסת הששית, אשר בהם מפד"ל זכתה ב-11
מושבים, אגודה ב-4 ופועלי אגודה ב-2) ש"הגדוילים" ציוו להצביע ג', ור' יששכר הקים אז את
רשימת "ישיבה" באות י' לבחירות למועצה המקומית בנתיבות (!), גזרה עלי אמי ע"ה, חלוצת
"מזרחי", שעלתה ארצה מסיגט בתרצ"ג, בגזרת כיבוד אם, שלכנסת לפחות, אצביע ב' (!).
כשאמרתי לה, הרי רבותי אומרים לי אחרת? אמרה, אמור לרבותיך, מה שאני יודעת היטב:
כל הישיבות גם שלך הוקמו ומוחזקות בזכותנו. בלעדינו לא הייתם קיימים.
ואכן, ואלה היו דבריי למו"ר ר' יששכר כששאלני, נו מה הצבעת? ---הגעתי חולה עם חום מן
הבית, כי כל קול היה חשוב לרשימת הישיבה, והוסעתי ע"י המזרוחניקים מן ה"קסטל" במונית
לעזתה--- אמרתי לו: י' בבחירות המקומיות וב' לכנסת. שאל: מדוע לא הצבעת "י"ג מִידֶעס"?
עניתיו: הצבעתי "י"ב שְׁבוֹטִים"... אז נחשבתי "המתמיד" של הישיבה, ולא יכול היה 'לזרוק'
אותי. . . ועל כך, על חוכמתו זו, ועל עוד, אני מעריצו, ומכירו יותר מהרבה אחרים...
גם רוב הר"מים שלנו וגם של הרבה ישיבות אחרות, כולל אפילו פוניבז', סלבודקה, כפר חסידים,
ואף חברון, אף שהיו אולי אפילו מתחילת חינוכם 'שחורים', לא היו מגיעים למה שהגיעו אם
לא "חטאו" פה ושם בקשר כלשהו עם איזו ישיבה תיכונית, ואפילו, לא עלינו, של בני עקיבא...
[שאלו נא למשל את הרה"ג האמיתי ר' שלמה פישר שליט"א, מו"ר, אשר הוא ירושלמי, אשר הלך
בשבת עם מעיל פסים לבן ושטריימל. זכיתי גם להיות חברותא עמו בירושלים בתשכ"ז-תש"ל.]
כמדומני, שהאתגר האינטלקטואלי, מאנשים צעירים, שחונכו גם קצת על לוגיקה של מתמטיקה,
על ביולוגיה "של כופרים", שידעו, לפחות שמעו, על היסטוריה של בית שני, על מחשבת ישראל,
על רבנים אחרים מלבד ר' שמעון שקאפ ור' חיים בריסקער, שידעו שיש גם דבר כזה שנקרא שפות
אחרות, למשל אנגלית, ושבד"כ היו הטובים ביותר בתיכון, וידעו למשל גם קצת תנ"ך ודקדוק, אף
שמעו, לפחות, על מושג שנקרא ל"ע, ,ביקורת המקרא" ואיך להתמודד עמו, ולא חששו מעולם
לשאול שאלות אמיתיות, ושאפו לאמת, והיו בעלי חוש ביקורת חריף, כל זה ועוד, זה אשר רומם
את ר"מיהם כשהלכו לישיבות הגבוהות מתוך אידיאל צרוף. ללא זאת, מה מקבלים הר"מים היום?
- כבשים ההולכות/ים בעיניים עצומות אחר הזנב של הרועה, אפילו לא אחרי הראש שלו....
ובכן: ללא כל זאת, ללא כל השילוב הנפלא הזה שהיה אז, לא היה מתחיל "עולם הישיבות" להיבנות...
ושוב לישיבת הנגב שלי:
אני מכיר את נתיבות עזתה מחנוכה של שנתה השנייה. ביקרנו שם ל"שבועים ישיבה" לכל החנוכה
וסביבה בשנת תשכ"ג. הישיבה החלה באלול תשכ"א עם מחזור "חלוצים" מכפר הרא"ה! אכן,
תלמידיו החלוצים אשר 'חימם' אותם במשך שנתיים כר"מ שלהם בכפר, כי ידע שרק מכאן יוציא
גרעין נלהב לבצע את החלק של "תורה" מן הסיסמא של "תורה ועבודה" של תנועתם: בני עקיבא!
---גם בחוברת הנחמדה שיצאה לא מזמן לזכרו של ר' יעקב הורביץ זצ"ל, אשר היה ממחזור זה,
כל זה 'מוחבא'...---, ונוסף עליהם רק עוד אחד שעלה מטאנג'יר, בֶּלְחַאדֶבּ. בין אותו "שבט חלוצים"
היו גם [הרב] רצון ו[הרב] ציון צובירי ה"תימנים", מהם למדתי משהו בתימניוּת, וכן [הרב] יענק'לה
צֶ'רבוֹניץ, אח"כ ר"מ הרבה שנים ולזמן קצר אף ראש הישיבה בנחלים, הרב מאיר בטיסט, אח"כ
ר"מ בישיבה ציונית בגולן ואח"כ ראש הכולל שבאונ' בר אילן, ועוד רבים וטובים... אך כולם מכפר
הרא"ה, שבט חלוצים של בני עקיבא, ז"א ילידי תש"ג-תש"ד.
נשלחנו לשם כ-15 חבר'ה ממחזור של כ-33, שבט "עלומים" של בני-עקיבא [אכן חברים מאותו
שבט הקימו אח"כ, כנח"ל-בצה"ל, את קיבוץ עלומים!!] ע"י יוסקה בא-גד מנהל ישיבתנו נחלים, כדי
להלהיבנו ל"תורה". התלהבנו מאוד מן הכל בצריף ההוא, וכשסיימנו "שמינית" [לא קראו לזה י"ב]
כ-13 הלכנו לשם מתוך אידיאל. לא כדי להפוך "שחורים", אלא ללמוד תורה ולהפיצה.
בביקורנו, חנוכה תשכ"ג, היו המחזור השני של ישיבת הנגב, אז "שיעור א' ", כולו כמעט, עדיין
מתלמידי כפר הרא"ה, וביניהם למשל [הרב הצדיק] ר' אברהם יצחק נריה ז"ל [חבר-חדר וחברותא
שלי אח"כ...] וכן אחד שעלה מארה"ב ללמוד בכפר הרא"ה - [הרב המפורסם אח"כ בירושלים] ישראל
פיינהנדלר, שאני זוכר, שכנגד רצון הר"מים נטל על עצמו לסיים את כל המ"ב, ועמד בכך!, וכן [הרב]
משה וַיֶּא ידידי, אכן, ההוא "מן התולעים", אך התחיל לפני כן במצוה 'נשכחת'-אז אחרת: שעטנז...
גם הוא עלה מברזיל בה נולד למשפחה מפליטי רעידת האדמה הידועה בצפת - ל: כפר הרא"ה!...
כשבאנו לשם להתחיל לימודינו באלול תשכ"ג, מצאנו קבוצה גדולה של חברים "מדרשיסטים",
שהגיעו כנראה בגלל הקשר שהיה עם ר' שמחה שיף ה"בריסקער", תלמיד של ר' וֶולְוֶולֶה, וגם למד
שנים רבות ב"חברון" אשר שימש לפני כן כמה שנים כר"מ במדרשיה לפני שר' יששכר לקחו כר"מ
לישיבת הנגב. אח"כ הוא הפך ר"מ באיתרי, יחד עם ר"מ אחר שעשה את הסטאז' שלו בישיבת הנגב,
הלוא הוא מו"ר הרה"ג ר' שלמה פישר, תלמיד-חבר של ר' חיים שמואלביץ מ"מיר"! ראו עוד להלן.
ויחד עם המדרשיסטים היינו שיעור א', והר"מ החדש שלנו, אשר הגיע עמנו, היה הרה"ג, אז רק
בעל צעיר, הוא היה בן 27 בלבד (!) הפונוביז'ר, ר' רפאל יונה טיקוצ'ינסקי זצ"ל, אשר מאוחר יותר
הקים את הישיבה [השחורה] בירוחם...
כך יצא שבתשכ"ד: "שיעור א' " היה בן כ-30 איש, חציים מדרשיסטים, ביניהם למשל [הרב] יצחק
פינחס גולדווסר חברי מת"א מילדות מבי"ס ביל"ו ומנע"ם [= נוער המזרחי, לפני שהתפרקה תנועה
זו כשהיינו בכתה ז', כשהציוינים הדתיים 'איחדו' את המזרחי עם הפועל המזרחי ויצרו את היצור
הגוסס היום: מפד"ל!] וחציים בוגרי נחלים, "נחליס'טים", ועמנו גם [הרב] יגאל שטיגליץ-אריאל
[היום נוב, כן, מחבר הספרים על נ"ך וכו'], אשר הגיע מקול-תורה, ואשר כשלמד בה היה חותם על
הגיגיו בבטאון "זרעים" של בנ"ע: "עלומים, קול תורה..." והרב ש"ז אוייערבאך ידע על כך! וכן עימנו
בשיעור א' גם [הרב] אברהם אוחנא היקר, ששמעתי שאח"כ התמחה בין השאר בסופרות סת"ם.
גם הוא היה חבר חדר אתי בישיבת הנגב. הוא היה היחיד שהגיע מהישיבה התיכונית "מרום ציון"
אשר הייתה אז בבית-וגן. אגב, אני יודע שגם ר' אריה יששכר ווינברג, שהיה משגיח לכמה שנים
בישיבת הנגב ---ג"כ הגיע לשם בתשכ"ד---, וגם חה"כ האגודאי, רביץ, שהקים עמו אח"כ את ישיבת
בעלי-התשובה אור שמח אשר בתחילתה שכנה בחברון גאולה...היו ר"מים כמה שנים שם, במרום
ציון! וכן הגיע אח"כ עוד בחור מיוחד, לא "ממש" תיכוניסט, ה"ה [הרב אל"מ] ישראל מאיר זינגרביץ',
אח"כ סגן הרב הראשי לצה"ל. . . איני זוכר בשיעור זה, "עלומים", שנתה השלישית של ישיבת הנגב
של ר' יששכר, אף אחד בוגר כפר הר"אה משום מה...
שיעור ב' בתשכ"ד, שנתה השלישית של הישיבה, היו בעיקר עדיין, כדלעיל, שבט "נטעים" בוגרי
כפר הרואה, ביניהם [הרב] משה בוטבול, יענק'לה נאמן, החזן אשר הוא אפילו בן הכפר של כפר
הרא"ה, ר' א"י נריה שהוזכר לעיל, והרבה אחרים טובים. כולם א י ד י א ל י ס ט י ם, מוסרי נפשם
יום יום ולילה לילה ללימוד התורה ולהקמת עוד ועוד ישיבות ומוסדות תורה.
שיעור ג' בתשכ"ד, עליהם הסתכלנו בהערצה מלמטה למעלה, היו המחזור המייסד, אותם חלוצים.
כל הישיבה, לפיכך, מנתה אז, בתשכ"ד-תשכ"ה אולי 60 עד 70 בחורים.
אכן, חגגנו את יום העצמאות, הלכנו עם כיפות סרוגות ו"בטלדרסים", אך לאט לאט ה'השחרה'
"האידיאולוגית" החלה, ו'הצליחה' אצל רבים...
אני עדיין זוכר, איך בשבתות אחה"צ הלכנו מן הישיבה, כן ישיבת הנגב של ר' יששכר, בידיעתו
ובעידודו, ברגל דרך השדות, שמנו שם עירוב תחומין בע"ש, למרכז החינוכי של כמה מושבים
מזרחית לנתיבות "מעגלים", כדי להדריך ילדים וילדות בסניף בני עקיבא אשר שם! שאלו נא בעניין
זה את מי שהכריח אז את ר' יששכר להרשות זאת. הוא היה אחד מן ה"חלוצים" הנ"ל, אך לאחר
שנה בישיבה פעל כפי שרבו לימדו והלך להיות אז מורה חלוצי שם. אח"כ היה שנים רבות מנהל
ובונה את ישיבת ההסדר בקרני שומרון! ר' יגאל המאירי נ"י.
בתשכ"ה המשיך ר' רֶפוֹאֶל להיות הר"מ שלנו גם בשיעור ב', ואח"כ, בתשכ"ו, כשאנו כבר בני
"שיעור ג' " הובא ר"מ נוסף, ה"ה ר' שלמה פישר והיה אחד הרמ"ים, של אלה שעדיין לא עזבו את
הישיבה..., חדש אחד הצטרף לשיעורנו: [הרב אל"מ] אהרון "רוני" לפידות [האבא של ישי, הזַמר...],
בוגר נחלים, עלומים, כמונו, אך בא אלינו לאחר שנה ומשהו בערך ב"מרכז"... אגב בינינו היה עוד
אל"מ אחד לעתיד [הרב הראשי של חיל האויר] שלמה לבנון, והחברותא שלו [הרב] שלמה כהן
זצ"ל, שאח"כ היה משגיח רוחני שנים רבות בישיבות "שחורות"...
מכל הנ"ל יוצא שאכן היה כאן היזון הדדי מוצלח ורב שנים, אשר נפסק ונפרד, וההזנה העצמית
לא הייתה מספקת לאף אחד. אני חושב שיש כאן הפסד עצום לכל "עולמות" התורה, אשר יכלו
להיות מאוחדים לש"ש. ר' יששכר ניסה לעשות משהו כזה. לא כ"כ הצליח. אך כן הצליח להכניס
את הרעיונות של הקמת עולמות תורה, אהבה ללימוד תורה לשמה ברמה הגבוהה (לפחות אז,
ולא מתוך אינרציה, כשל היום!), התמדה, וגם הרבה אהבת הרע ועוד, להרבה חוגים מעבר לחוג
הצר אשר בו אח"כ התמקד בשנותיו האחרונות...
אוי, מה אומר לכם, יש הרבה מה לספר. למשל, סתם כך: בהנחת אבן הפינה לבנין הישיבה
בתשכ"ו או אולי אף בתשכ"ה, אשר נכחתי בה כמובן כתלמיד הישיבה, וכאחד מ"מיסדיו" (אז)
של "דור המגבעות הסרוגות" ['המצאה' של יענקלה צ'רבוניץ, אברום-יצחק נריה ושלי אשר
לא צלחה!], היה אחד המברכים הראשיים כמובן מאליו, הרב משה צבי נריה זצ"ל, אשר
בלעדיו לא הייתה 'עזתה' מוקמת או קיימת כלל...
שלכם,
דושי
וראו למטה למטה גם מה ש"שפכתי" אמש. דברים מן הלב הבוכה...
===========
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה