ידידיי ובני היקרים לאוי"ט,
אמש נתתי שיעור בקריאת הפטרת שבת שירה, לתלמיד יקר בעיר ריגה
שבלטביה (בסקייפ). כשהקפדתי עליו על שואים נעים, אמרתי לו אתה
יכול להיעזר ע"י שאתה רואה מתגים. הוא בדפוסיו ראה, אך אני, אשר
באותו רגע השתמשתי בדותן, ודבורה אשה* וכו', לא ראיתים! אומנם
ידעתי שאצלו, בדפוסיו, לפחות חלק מהם כן יהיו... וכך הווה.
ובכן זה המצוי [ולא כ"כ רצוי (??)]:
(א) קורן, ירושלים ה'תשכ"ג (!!). מתנה לסיום בי"ס יסודי...
(ב) דותן-לנינגרד (של צה"ל) מפורשים בידי שלמה זלמן אריאל, עורך-
יועץ לפירוש: יצחק אבינרי, ברכת הרב גד נבון, הוצאת "עדי" ת"א
מהד' ידיעות אחרונות, נדפס בשנת תשמ"ב, 32 למדינת ישראל
"ספר זה הודפס בדפוס "מדן - בע"מ", טל' 0333625 (!!), תל אביב"
(ג) מהדורת הוצאת "יריד הספרים", מאה שערים 6 ירושלים תשס"ג,
הטוענת בשער ובהקדמה: מוגה על פי קדמונינו יהב"י ורוו"ה.
(ד) סימנים, מהדורת אלחנן יוסף, מהדורה בפורמט קטן, הובאה
לדפוס בשנת תשס"ו לפ"ק, הוצאת ספרים פלדהיים Copiright by
Shmuel Meir Riachi, Feldheim Publishers , עם הסכמות
הרב עובדיה י' (ז' שבט תשס"ד), ר' שריה דבליצקי (מוצש"ק תולדות
תשס"ד) והרב סיני הלברשטאם, רב ואב"ד שיכון ג' ור"מ כולל
"דברי חיים" צאנז בני-ברק (מר חשון התשס"ד)
לעצתכם ממתין,
בברכה חמה,
דושי (אבא, מיכאל)
* לעורכי הדף הלשוני של פר' בשלח:
גם התחדש לענ"ד הסבר מדוע אשכנזים מתחילים לפני השירה.
ואמרתי לו שאולי מפני שבני א"י, אשר סיימו התורה ב-3 (או
ב-3 וחצי) שנים, היו להם במה שאנו מכנים לפי המנהג הבבלי
אשר השתלט עלינו לפני כ-1200 שנה (+/-) "פרשת" בשלח,
לפחות 2 "סֶדְרֶה" או "סֵדֶר", אם לא 3. אחת מהן היתה, כפי
הנראה מתוכן ההפטרה בחלקה הראשון, הקטעים הקודמים
לשירה. דהיינו מפר' יג פס' יז - ועד סוף פר' יד. ס"ה 37 פסוקים.
זה מספיק והותר לפי ההלכה ל-7 קרואים. המינימום בגמרא הוא
30 פסוקים, ואף לנו ה'בבלים' [כיום] יש זכר למינימום זה בפר' וילך.
התיאור של נחל קישון וכו' אשר דבורה אומרת לברק ש'תמשוך'
את סיסרא לשם, מאוד דומה לזה של התיאור אשר לפני השירה.
ובכן ל"סדרה" הא"י: 'בשלח' הייתה ההפטרה ודבורה אשה נביאה
ול"סדרה" הא"י: 'אז ישיר' הייתה ההפטרה 'ותשר דבורה'.
מכיון שאנו האשכנזים משמרים את מנהגי א"י, לא וויתרנו, ועל
אף שזה מאריך את הזמן ואולי אף גורם לטד"צ, איננו מן ה'חסידים',
אשר באופן שרירותי, וללא כל סיבה נראית לעין אימצו [גם כאן]
את המנהג הבבלי הספרדי בנושא ההפטרות, אשר עצם הידיעה
עליו הגיעה אלינו רק בשלב מאוד מאוחר, וכנראה רק בגלל הדפוסים
של חומשים, אשר כשהודפסו בבודפשט ובווינה כוונו להימכר בכל
האימפריה של הקיר"ה, הממלכה האוסטרית, וגם לדרום הממלכה
בה היו ספרדים ואף איטאליאנו א מ י ת י י ם, וזו הסיבה שיש
לנו בדפוסים את המנהגים הללו. אגב איטליאנו ג"כ שומר, ואפשר
לראות זאת דרך ההפטרות שלהם, על ה"סדרה".
עד כאן. אודה להע/ארות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה